עשרת המכות

בכורות

 

מַכַּת בְּכוֹרוֹת היא המכה האחרונה בסדרת עשר

המכות שניתכו על ראש המצרים. מכה זו גרמה

לפרעה לשלח את העברים מארצו.

תוכן המכה היה, לפיה ימותו כל בכורי מצרים - מגדולם ועד קטנם. זמן המכה היה אמור להתחיל בחצות הלילה בדיוק, אך משה אמר "כחצות", מכיוון שחשש ששעוני המצרים אינם מדויקים, והם יטענו שאלוהים לא קיים את דבריו. מכה זו היא הנוראה מכולן. פרעה מתעצב על מות בנו הבכור וכועס על משה עוד יותר. מעשית, מתו כל הבכורים הזכרים והנקבות בארץ מצרים, כל מי שהיה בכור מאב או מאם. לפעמים מתו מספר ילדים בבית אחד, כאשר נשים מצריות נאפו תחת בעליהן וילדו מספר ילדים שכל אחד מהם בכור לאביו. כל הבכורים והבכורות מתו, חוץ מבתיה בת פרעה, שהייתה בכורה לאמה‏ ולא מתה בגלל שהצילה את משה רבינו‏.

 

" וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר יְהוָה:  כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה, אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם.  ה וּמֵת כָּל-בְּכוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם--מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה.  ו וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה, וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף.  ז וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יֶחֱרַץ-כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ, לְמֵאִישׁ, וְעַד-בְּהֵמָה--לְמַעַן, תֵּדְעוּן, אֲשֶׁר יַפְלֶה יְהוָה, בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל.  ח וְיָרְדוּ כָל-עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ-לִי לֵאמֹר, צֵא אַתָּה וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-בְּרַגְלֶיךָ, וְאַחֲרֵי-כֵן, אֵצֵא; וַיֵּצֵא מֵעִם-פַּרְעֹה, בָּחֳרִי-אָף."

ספר שמות, פרק י"א, פסוקים ד'-ח'.