צפרדע
מַכַּת צְפַרְדֵּעַ
(גם צְפַרְדְּעִים) היא המכה השנייה מבין עשר
מכות מצרים בסיפור יציאת מצרים. במכה
זאת, התמלאה כל ארץ מצרים בצפרדעים.
הסיבה לכך שמכה זו נעשתה על ידי אהרון
על ידי משה מפורשת ברש"י, מכיוון שהים
שימש כמגן למשה כאשר הושלח אליה בתוך התיבה, שלושה חודשים לאחר לידתו, כמחבוא מפני עבדי פרעה שצוו להשליך את בני ישראל המימה, וכהכרת הטוב לא יכול היה משה להכות את הים.
בעקבות בקשתו של פרעה, מתפלל משה לאלוהים שיפסיק את המכה, ואלוהים נעתר לו. אך לאחר מכן, מסרב פרעה לשלוח את ישראל.
חז"ל דרשו מהמילים "ותעל הצפרדע" ביחיד, שהייתה צפרדע אחת גדולה שהכו עליה ובעקבות כך יצאו ממנה נחילי צפרדעים קטנות, אך על פי פשוטו של מקרא הכוונה היא על מין הצפרדע, וכדוגמה מביא רש"י את דברי יעקב לעשיו בפרשת וישלח "ויהי לי שור וחמור" כשהכוונה היא על שוורים וחמורים רבים.
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת יָדְךָ בְּמַטֶּךָ עַל הַנְּהָרֹת עַל הַיְאֹרִים וְעַל הָאֲגַמִּים וְהַעַל אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ עַל מֵימֵי מִצְרָיִם וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם" ספר שמות,פרק ח', פסוקים א'-ב'.
