דבר
מַכַּת דֶּבֶר היא המכה
החמישית מבין עשר המכות שאלוהים הנחית על
מצרים, עקב סירובו של פרעה מלך מצרים, לפקודת
האלוהים על ידי משה, לשלח את בני ישראל מארצו.
במכה זו מתו כל הבהמות של המצרים באחת, סוסים,
חמורים, גמלים, בקר, וצאן, לעומת זאת מבהמותיהם
של ישראל לא מת אף בהמה.
במדרש נכתב: למה הביא להן דבר? לפי ששמו את ישראל רועי בקר ורועי צאן וכל בהמה, בהרים ובמדברות, כדי שלא יפרו וירבו, אמר הקדוש ברוך הוא אני אביא עליכם רועה יפה, שנאמר: הנה יד ה' הויה וכו'.
מכך שנכתב "ולא ימות מכל לבני ישראל דבר" דרשו חז"ל: אפילו בהמה, שהייתה ביד מצרי והיה לו לישראל תרעומות עליה שיש לו חלק בה, הייתה ניצולת, ובכך ידעו דינן של ישראל.
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה; וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי. ב כִּי אִם-מָאֵן אַתָּה, לְשַׁלֵּחַ, וְעוֹדְךָ, מַחֲזִיק בָּם. ג הִנֵּה יַד-יְהוָה הוֹיָה, בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן--דֶּבֶר, כָּבֵד מְאֹד. ד וְהִפְלָה יְהוָה--בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל, וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם; וְלֹא יָמוּת מִכָּל-לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, דָּבָר. ה וַיָּשֶׂם יְהוָה, מוֹעֵד לֵאמֹר: מָחָר, יַעֲשֶׂה יְהוָה הַדָּבָר הַזֶּה--בָּאָרֶץ. ו וַיַּעַשׂ יְהוָה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, מִמָּחֳרָת, וַיָּמָת, כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם; וּמִמִּקְנֵה בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-מֵת אֶחָד. ז וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה--וְהִנֵּה לֹא-מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל, עַד-אֶחָד; וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שִׁלַּח אֶת-הָעָם."
ספר שמות פרק ט', פסוקים א'-ז.
